<h1>לאוין לדעת הרמב"ן ששכח הרמב"ם בספר המצות</h1>
<h2>דף לח.</h2>
ואם כן הדבר כמו שחשבנו נתרבו לנו שלשה לאוין בחשבון שס"ה. אבל נאמר כי הקדש בעלי מומין למזבח ושחיטתן וזריקת דמן והקטרתן (לאוין צ"א—ד') כולם מצוה אחת אף על פי שלוקין על כל אחת לפי שהכוונה בכולם למנוע עשיית הקרבן מבעלי המומין. ולשון התורה (אמור כ"ב) כך הוא לא תקריבו. וכבר אמרתי עוד שלשון התורה הוא נמנה במצות ואפילו בעניינים חלוקים הנמנעים בשם אחד. והאל המיוחד, אשר ממנו לבדו אפחד, יקבצנו יחד, אל העיר אשר נקרא שמה (סוף יחז') י"י שמה. ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.
